הפסקת חשמל

לילה, אני קורא לפני השינה. לא מזמן סיימתי להעלות תמונות לפייסבוק, ותוך כדי הקריאה אני מקבל הודעות מחברים בוואטסאפ. בספר שלי היינריך הארר ופיטר אופשנייטר בדיוק הצליחו סוף סוף להגיע ללהסה, בירת טיבט, במסע מפרך מאין כמותו לאורך כל ההימלאיה וטיבט. בזמן שמסעות קשים ומפרכים ממלאים את מחשבותיי, פתאום הפסקת חשמל. החושים שלי מתחדדים מיד! איפה פנס הראש שלי? האם הוויי-פיי עדיין פועל? לא! מה עושים? אה, ממשיכים לקרוא עם פנס הראש. Silly me. אחרי כמה דקות החלטתי לצאת החוצה וגיליתי מחזה מדהים – כל השכונה בחושך, ומעלינו מרחפים הנרות של הפסטיבל. כמו מלא כוכבים מלאכותיים בשמיים. ואני דאגתי מהוויי-פיי…
באותו הרגע נזכרתי למה תאילנד היא תחנת מעבר נחמדה ותו לא. לא טסתי עד לפה כדי לשבת בחדר נוח ולדבר בוואטסאפ.
אני לא יכול שלא להיזכר במנגאו, הכפר הנפאלי בו גרתי שלושה שבועות (מקווה שעוד אגיע לשם בסביבות אפריל) – הפסקות החשמל היו יומיות, אבל זה פשוט לא הפריע לאף אחד, גם לא למערביים שבינינו. מה כבר היה לנו שם שהיה תלוי בחשמל? אז אין אור? בסדר… יש נרות או פנס, מה הבעיה? ולא היה חסר לנו כלום.
זה מתחבר עם ההרגשה שלי עד כה. כיף פה, אבל זה לא מה שאני מחפש. אני לא אומר שאני רוצה להגיע למקום בלי חשמל. טוב, בעצם אני כן אומר את זה. נראה לי. אבל חשמל זה לא העניין פה, העניין הוא האווירה וצורת החיים. צ’אנג מאי, על כל הטוב שבה, היא די מערבית. מי שלא היה במקומות אחרים במזרח אולי לא יבין למה אני מתכוון, אבל זה המצב. כשתנחתו בהודו אחרי שלושה חודשים בנפאל ותהיו בשוק מהמערביות – מהעובדה שיש חשמל ללא הפסקה, מדרכות, רמזורים וכבישים סלולים, תבינו את ההבדל.
עוד יומיים אנחנו טסים לבורמה, ושם אני חושב שאמצא את מה שאני מחפש.

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: