פורצים את דרך בורמה

כבר זמן מה לא יצא לי לשבת ולכתוב, להרהר בחוויות שעברתי בימים האחרונים. אני יכול לכתוב לכם פירוט יבש של מעלליי בימים האחרונים, אבל זה לא מרגיש לי נכון. אני מקווה שזה כבר יתגלגל תוך כדי, לפחות חלק.

נתחיל מהסוף, מהטרי. הבוקר קמנו לפנות בוקר בסיפו אחרי שבילינו שם שלושה ימים. חמש וחצי, קור כלבים, אוטובוס נוח מחכה לנו ובעשר הדקות שנותרו אנחנו יושבים בבית התה שמחוץ לאוטובוס, שותים את התה הבורמזי (שמו הבורמזי הוא לאפאייה [lapaye], למרות שזה נשמע צרפתי למהדרין, ואנחנו עדיין לא יודעים להגות את זה נכון כך שיבינו. אביטל מתקרבת לשם) ואת המקלות הארוכים המטוגנים עם הטעם של הדונאטס, הידועים בשמם הרשמי ‘המקלות הארוכים המטוגנים’. לקח לנו עשרה ימים עד שהצלחנו לאכול את שני אלה באותה ארוחה. היה שווה לחכות. אין כמו לטבול מקל דמוי סופגניה בתה מפוצץ בסוכר (וסליחה לאנשי הפליאו שקוראים את זה).
בכל מקרה, האוטובוס יוצא, מקפיאים אותנו כרגיל, אנחנו משכללים את יכולתנו להירדם בכל מצב ובדרך אני אפילו מגלה למה הגברים הבורמזים הולכים עם חצאית (רק אגיד שזה מגדיל את מס’ הפעילויות האפשריות בהפסקת שירותים בצד הכביש).

אחרי ארבע שעות מגיעים לפין-או-לין (Pyin Oo Lwin) אשר הייתה בירת הקיץ של הבריטים בבורמה. ורואים עליה. קשה לי שלא להיזכר פתאום בשימלה, המקבילה ההודית שכה הזכירה את ירושלים. פין-או-לין לא הררית ועם פחות אורנים ועננים, אבל מזג האוויר קריר ונפלא, יש מגדל שעון וגם כנסיות. העיר מלאה צאצאי מהגרים הודים ונפאלים שהובאו ע”י הבריטים לבנות את העיר (מאוחר יותר פגשנו אותם בגנים הבוטנים ואחרי שערן רקד איתם לצלילי מוזיקה הודית גם זכינו במנת אורז משובחת), מה שמסביר את המסגד מצידו האחד של המלון ואת המקדש ההינדי לגאנש מצדו האחר (כמובן שיש גם לא מעט פגודות). המואזין שמתערבב עם הקולות מהמקדש ההינדי מזכיר גם הוא את הודו.

מה שעוד יש בפין-או-לין זה מס’ אקדמיות צבאיות, כלומר, הרבה אנשי צבא שגרים בעיר.
כשאנחנו הולכים לכיוון הגנים הבוטנים ובתוכם, קשה שלא להרגיש את ההבדל באוכלוסיה. מלבד העובדה שהם פחות רגילים לתיירים, שזה נחמד, רואים את ההבדל בבגדים שלהם, בגישה, בבתים המפוארים. בתים שהייתם רוצים שיהיו לכם, לעומת בתי העץ והבמבוק הדלים שרוב הבורמזים גרים בהם. בחיפושינו במרכז העיר אחרי משהו קטן לאכול, אנחנו נתקלים בבורמזי חביב עם אנגלית טובה ומבטא בריטי מפתיע. אנחנו שוקעים בשיחה ארוכה על המצב בבורמה והוא מרחיב על
פשעי ושחיתות המשטר, שיטות ההפחדה וההתעמרות והפערים הכלכליים העצומים. ואין מקום טוב לחזות בזה מאשר בעיר של אנשי צבא. אלה שקרובים לצלחת, או אולי אלה שחטפו את הצלחת והקיפו אותה במוקשים. בכלל, גם בסיפו, עיירה שקטה מצפון מזרח לפין-או-לין, יצא לנו סוף סוף לדבר עם מקומיים על המשטר. ביקור בארמון השאן, בו שכן נסיך סיפו עד לפני כמה עשרות שנים, הוליד פגישה מפתיעה עם אשתו של אחיינו של הנסיך האחרון, אשר שטחה בפנינו את תולדות המשפחה בעשרות השנים האחרונות ואת כל מה שהמשטר העביר אותם. יש שם רדיפה פוליטית, כלא, גלות וכנראה שגם רצח.
מיסטר בוק, בעל דוכן ספרים בסיפו אשר מאוד נקשר למטיילים הישראלים בסיפו סיפר לנו בתחילה על בעיותיו הבריאותיות, אחר כך הפתיע אותנו עם מכתב שקיבל מהשגרירות הישראלית ואיתו עותקים של ‘ציפור הנפש’ בבורמזית ובעוד חמש שפות של מיעוטים בבורמה (!) וקינח עם כמה תובנות לגבי המפלגה הדמוקרטית, האינטרסים הסינים בבורמה ומי באמת שולט היום בבורמה מאחורי הקלעים והעמדות הפנים של רפורמות. ועדיין, הוא תולה דגלים של המפלגה הדמוקרטית ומוכר ספרים שהיה אסור לו למכור עד לפני כחצי שנה, אז יש תקווה באופק.

בחזרה לפין-או-לין – לפנות ערב יצאנו לשוק הלילה וגילינו גן עדן – רחוב שלם מלא במאכלי רחוב מדהימים. על האוכל הבורמזי המסורתי שאנחנו מכירים דילגנו (אנחנו אפילו כבר מזהים את המנות ומכירים את השמות של הרוב), אבל התענגנו על חביתיות חריפות, בטטה סגולה על האש, ירקות מטוגנים בבלילה דמויית טמפורה, וסוג של מלוואח שטובלים אותו בגרסה המקומית לחומוס (כן כן!!!). תענוג.
בכל דוכן כולם, המוכרים והלקוחות כאחד, מסתכלים עלינו בפליאה. שואלים מאיפה אנחנו, אומרים שלום גם סתם בלי לפתח שיחה ובעיקר מחייכים. לפני סיפו היינו באינלה לייק, אחד מהמקומות הכי מתויירים בבורמה. שם פתאום נתקלנו בתופעות הידועות – דוכני מזכרות משעממים עם מחירים גבוהים מדי, רוכלים שמנג’סים לך שתקנה אצלם ועוד שלל רעות חולות. שלא תבינו לא נכון, זה מקום יפהפה שאסור לפספס, אבל זה צרם. יכול להיות שבגלל זה אני נהנה במקומות עירוניים – הרבה אנשים שלא רגילים לתיירים. חוויה הרבה יותר טובה.

לסגירת היום שלנו בפין-או-לין ישבנו בבית תה עמוס בגברים בורמזים. כולם, ללא יוצא מן הכלל, מסתכלים בטלוויזיה, רואים Step Up 2.

אלבום התמונות מעודכן עם תמונות מאינלה לייק.

Advertisements

2 Comments on “פורצים את דרך בורמה

    • לפחות לבורמזים יש טעם טוב בסרטים 🙂

      Like

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: