מנדליי מפתיעה

אחה”צ, המונית מורידה אותנו מול המלון שלנו במרכז מנדליי, העיר השניה בגודלה בבורמה, והמרכז התרבותי שלה. לפי התיאור הזה היא נשמעת קצת כמו תל אביב. אז אם נזרום עם ההשוואה… מרכז מנדליי? מזכירה את אלנבי. הרחובות סואנים, מזוהמים, מלוכלכים ורועשים, ועד כמה שחציית כבישים היא משחק מאתגר ונחמד, קיויתי ליותר. שוק הלילה חיוור ולא מעניין, במיוחד אחרי פין-או-לין, וגם כשאנחנו מנסים להחליט מה לעשות למחרת, ביום היחיד שבו נטייל במנדליי, אין שום דבר שמלהיב אותנו יותר מדי.
ה’אטרקציות’ במנדליי הן כל מיני פגודות ומנזרים, וערי-בירה-לשעבר של בורמה שמפוזרות מסביב לעיר, שהן כיום במצב חורבה\כפר. לרוב הדברים האלה צריך לשלם מס’ דולרים והדרך לעבור ביניהם היא באמצעות נהג מונית שצמוד אליך. כל זה מתורגם בראש שלי לקפיצות ממקום אחד עם דוכני מזכרות והמוני תיירים למקום אחר עם דוכני מזכרות והמוני תיירים. איזה כיף להיות ארנק מהלך.
בסופו של דבר אנחנו מחליטים על משהו אחר – מכל הדברים שקראנו עליהם מצאנו מנזר אחד שנראה שקט יחסית ויפה, ואתר עליה לרגל במרחק חצי שעה הליכה משם שגם הוא נשמע מאוד יפה.

בוקר טוב, יצאנו לדרך. המנזר הוא בעצם יותר מקדש עשוי עץ עם גילופים מדהימים בפנים. הייתי בהמון מקדשים ומנזרים בודהיסטיםף, בהודו, נפאל, תאילנד ובורמה, וזה אחד מהיפים שראיתי, אולי הכי יפה.

בעודנו מתפעלים מגילופי העץ ניגש אלינו נזיר ושואל מאיפה אנחנו. ישראל? אתם צמחונים? כל הישראלים שפגשתי צמחונים.
אנחנו מספרים לו שאנחנו אוכלים בשר, ושואלים אותו אם הוא אוכל בשר (רמז: התשובה של נזיר בודהיסטי לשאלה הזאת אמורה להיות ‘לא’). כן. אוכל בשר. אנחנו מתפלאים, והוא מסביר. מה, אנחנו לא אוכלים כל דבר, יש לנו הרבה איסורים. יש עשר חיות שאנחנו לא יכולים לאכול! באמת? אנחנו מנסים להישמע מתפעלים (מישהו יודע לספור כמה חיות לא כשרות יש?). איזה חיות אתה לא יכול לאכול?
הנזיר מתכונן, פורש בפנינו את עשר אצבעותיו ומתחיל למנות את שמות החיות שאסור לו לאכול בשיא הריכוז, כנראה מנסה לחשוב על המילה האנגלית לכל אחת מהן.
פיל.
אריה.
נחש.
צ’יטה.
בן אדם.
דוב.
כלב.
סוס.
(היה עוד אחד שאני לא זוכר, ועוד אחד שהוא לא ידע את המילה האנגלית)

וואלה. בטח היה לך נורא קשה כשהגישו קארי צ’יטה בחדר אוכל של המנזר…
אחרי שהבנו מה לא אוכלים, הוא שאל אותנו על ישראל, האם יש עכשיו מלחמה עם עזה. אמרנו לו שזה כל הזמן משתנה, ולבקשתו הסברנו לו מה המרחק בין עזה לישראל ואיפה היא נמצאת ביחס לישראל, ואז הוא שאל אם היהודים שונאים את כל המוסלמים. אמרנו לו שלא, והוא מאוד שמח. אמר לנו שלשנוא זה לא טוב, ושגם בבורמה יש מוסלמים קיצונים, אבל יש לו הרבה חברים טובים שהם מוסלמים.
כשיצאנו מהמנזר, בדרכנו להמשיך ליעדנו הבא, הוא נתקל בנו שוב והצביע על מבנה גבוה מעבר לנהר הקטן, ואמר לנו שזה מנזר ושכדאי לנו לבקר בו.

בעודנו עוברים בגשר מעל הנהר עובר לידנו נזיר בגלימה כתומה, נראה צעיר מאיתנו בכמה שנים. הוא פותח בשיחה, כמובן שישר שואל מאיפה אנחנו, וישר מדבר איתנו על האירועים האחרונים שקורים בישראל, וכמובן שהוא יותר מעודכן מאיתנו ואין לנו מושג על הוא מדבר. אחרי כחמש עשר דקות הוא מציע לערוך לנו סיור במנזר. אנחנו נכנסים אחריו ומגלים מתחם ענק. מסתבר שזה המנזר הגדול ביותר בבורמה, וגרים בו 2700 (!!!) נזירים. הוא לוקח אותנו לספריה, חדר המדיטציה, הכיתות, התצפית במגדל. כל מה שמעניין, ואנחנו גומעים בשקיקה את ההסברים שלו, שואלים שאלות, מקבלים תשובות, ועונים בחזרה על שאלותיו על ישראל. בהמשך הוא לוקח אותנו לפינה בה דיווחים ותמונות של תקריות אלימות באזור נגד נזירים בודהיסטים – בעיקר באזור מערב בורמה, בנגלדש ודרום תאילנד. התמונות שם מחרידות, מסוג הדברים שלא מראים אצלנו בחדשות. לא אפרט יותר מזה. נזיר נוסף ניגש אלינו, שואל עלינו, מספר על עצמו ועל לימודיו במנזר בהתרגשות ומביע גם הוא זעזוע מהאלימות והקנאות הדתית.

אחרי שאנחנו יוצאים מהמנזר ואוכלים ארוחה טעימה וזולה במזנון/מסעדה מקומית, אנחנו מתיישבים בבית התה שמול המנזר ומזמינים את התה הבורמזי האהוב עלינו. אנחנו לא רק התיירים היחידים שם, אנחנו היחידים שאינם נזירים. אחרי מעט זמן ניגש אלינו נזיר נוסף ושואל אותנו מאיפה אנחנו, כמה זמן אנחנו בבורמה, איפה היינו ואיפה נהיה, וכל זה באנגלית תקנית ומושלמת אך מתאמצת, תוך כדי שהוא מחזיק בידיו בספר דקדוק של אנגלית. ברור מניסוח השאלות שהוא מתרגל עלינו את האנגלית שלו, ואנחנו בסדר גמור עם זה 🙂
הוא מספר שהוא מלמד אנגלית במנזר, ובשלב מסוים מתוודה שהוא היה רוצה לטייל בעולם, בהתחלה באסיה ואז גם באירופה. הוא מספר על חבר שהיה איתו במנזר כשהיה ילד, וכיום הוא כבר לא נזיר ועבר לגור בצרפת, ועל רצונו לבקר אותו. כשהוא אומר שהחבר הפסיק להיות נזיר, הוא אומר ‘he’s a human being’. אני מניח שזה תרגום ישיר מבורמזית – מי שלא נזיר הוא בן אדם, כמו שאצלנו מי שלא חייל הוא אזרח, האמת שזה די מזכיר אחד את השני.
אנחנו שואלים אותו אם הוא היה רוצה להפסיק להיות נזיר. הוא אמר משהו כזה – אם אני אהיה בן אדם, אני לא אוכל לעזור לאחריםץ אני לא אוכל לנסוע לסיפו ולעוד מקומות ולעזור לילדים וללמד אותם אנגלית.

וזה כל מה שהייתי צריך כדי להעריך את מנדליי. עזבו אתכם מכל האתרים התיירותיים. חצי מהנזירים בבורמה נמצאים במנדליי, וזה כל מה שצריך לדעת בשביל להגיע. האנשים האלה מקסימים, טובי לב, משכילים ונבונים. מעבר לעובדה שאחרי אינספור מנזרים בודהיסטים סוף סוף קיבלתי הסברים מפורטים והזדמנות לשאול שאלות ולקבל תשובות מפורטות על כל מה שארצה, בעיקר נהנתי לדבר עם האנשים האלה.

בהתחלה התפלאנו שהמנזר הזה חמק מהרדאר התיירותי, ואז גילינו שהוא דווקא כן מוזכר בלונלי פלאנט. והרי לכם בורמה – אתר תיירותי, רשום בלונלי פלאנט כבר לפחות שנתיים, ועדיין אפשר לחוות בו את האנשים ואת המקום כמו שהם. לא מובן מאליו בכלל.

Advertisements

One Comment on “מנדליי מפתיעה

  1. הי תומר,
    איזה כיף לכם שהגעתם למנזר הזה, וקיבלתם כזה יחס.
    בתחושה שלי היחס של האנשים לנזירים היא כאילו הם הילדים של כולנו. קצת כמו שאנחנו מתייחסים לחיילים כילדים של כולנו. גם במובן הזה יש דמיון.
    ככל הנראה יש לא מעט שמורידים את הגלימה- חלקם בגילאי ה 20, וחלקם לובשים ופושטים את גלימת הנזירות לאורך החיים.

    נזירים בודהיסטים ברוב המסורות לא מחויבים לאכול צמחוני. הם מחויבים לאכול את מה שהם מקבלים.
    להגביל אותם לצמחונות היה מונע מאנשים לא צמחונים להעניק להם חלק מהארוחה שהכינו לעצמם…
    דרך אגב, לפי חלק מהסיפורים גם הבודהה עצמו לא היה צמחוני.
    גם במנזר שהייתי בו היו 2 שולחנות הגשה בשריים ואחד צמחוני.
    הבודהיזם כן מעודד ומעריך צמחונות.

    Like

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: