קו ג’אם

פסקול: J.Viewz – Salty Air

קראבי, דוכן הכרטיסים לפני הכניסה למעבורת. יש עוד כמה אנשים לפנינו בתור כשאני שם לב?שאני מכיר את האישה שעומדת בדוכן. לא לגמרי סומך על עצמי, כי עברו שלוש שנים, ולמה שהיא תעמוד פה בדוכן הכרטיסים?
מגיע תורנו והיא שואלת לאן מועדות פנינו. ‘קו ג’אם’. איפה מתאכסנים? ‘Sun Smile’.
חיוך מופיע על שפתיה והיא מצביעה על עצמה בהתרגשות. ‘Kem?’ אני שואל-מצהיר, ומספר לה שהייתי אצלם לפני שלוש שנים. לא נראה שהיא זוכרת, אבל לא ציפיתי שתזכור. מה שבטוח, זה לא מפריע לה לשמוח ולהצהיר על כך – ‘happy happy’, היא אומרת ומחייבת חיוך ענק.

בזמן ההפלגה אני יושב על רצפת הסיפון, בקצה, נשען עם הידיים והראש על המעקה תוך כדי שרגליי היחפות תלויות באוויר, הים מתחתיי. מעונן, ובאופק אפשר לראות ענן גשם שמתקרב אלינו מכיוון קופיפי. הוא לא מגיע ממש אלינו, אבל מתישהו מתחיל טפטוף קל. זה לא כמו בארץ, לא קר כשגשום. נעים.

כמה חיכיתי לרגע הזה. אין מזח. המעבורת נעצרת מול האי והסירות של הריזורטים מקיפות אותה. תיקים, מזוודות ואנשים מועברים בשני הכיוונים והנה אנחנו בדרך. הבקתות הכחולות מתקרבות יותר ויותר, עד שעוגנים במים הרדודים. הג’ינס הקצרים שלי נרטבים קצת כשאני קופץ לחוף, אבל למי אכפת. פתאום אני מבין שכיבו את המנוע?הרועש של הסירה והצליל היחידי מסביב הוא של הגלים הנשברים על החוף.
הכל בדיוק כמו שאני זוכר אותו – החוף בתולי עם טביעות רגליים ספורות, אנשים בודדים מסתובבים באזור (לא יותר מעשרה סה”כ) והכל שקט, נעים, שלו.

הסנדלים נשארות בכניסה, השעון והטלפון מונחים ליד המיטה. המטרה – להשתמש כמה שפחות בשלושת אלה בשבוע הקרוב, כל אחד עם הפונקציונליות ו/או הסמליות הייחודית לו.

שקיעה. על החוף איש אחד עושה יוגה, רק הצרצרים והגלים נשמעים מסביב. אני שוכב על מזרון נוח להפליא מתחת לסככת ענפי עץ קוקוס, באמצע מסאז’ תאילנדי. אין יותר מרגיע מזה.

חושך. מעלי כוכבים וירח מלא, מימיני הים, משמאלי עצים, מלפניי ומאחוריי חוף וחוף וחוף וסרטנים קטנטנים מתרוצצים. כל לילה מחדש אני חוזר לפה בחושך, קשה להעביר את ההרגשה.

טונה, הבחור שגר בבקתה ליד והחליט לקרוא לה ‘בר’ ולמכור בירה, השתדרג בשלוש שנים שעברו מאז, זז קצת הצידה ופתח בר אמיתי ומסעדה, ממש לפני כמה שבועות. אנחנו יושבים על בירה והוא מספר שעוד כמה ימים הוא יפתח את הבונגלואים הראשונים שלו לתיירים. לפני שלוש שנים הוא היה נראה כמו נער מלא שמחת חיים, היום הוא נראה כמו… מבוגר מלא שמחת חיים. אני חושב על זה שביליתי איתו אולי שני ערבים לפני שלוש שנים, אבל זכרתי אותו וחיכיתי לפגוש אותו שוב, כאילו אנחנו באמת מכירים. זו כנראה שמחת החיים וההתלהבות המדבקת שלו. על הקיר שלו מצויירים השמות של חבריו מבין התיירים הפוקדים את המקום, ועכשיו יש שם גם שני שמות בעברית – ערן ותום.

בוקר. כמו כל בוקר, יוצא החוצה למרפסת, מגלה מחדש את החוף, השמש והרוגע של הגלים ומתיישב.

קשה לעזוב את קו ג’אם, אבל גם הרגע הזה מגיע, ועד השניה האחרונה אני עדיין לא בטוח שזו ההחלטה ההגיונית לעשות.

image

Advertisements

One Comment on “קו ג’אם

  1. השיר ‘קו קו ג’אם בו’ נכתב על האי הזה?

    Like

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: