Goodbye, India

Three months and three weeks.
My second time in India has been fascinating, diverse, funny, tasty, painful, hot, freezing, exhausting, calming, surprising, annoying and amazing.
I passed through eight states, four languages, five religions, thousands of miles. From exhausting mosquito-packed humid heat, to a freezing cold that has made me cover up with thermal clothes. From tropical beaches to the Himalayas. From desolate villages to polluted, noisy and crowded cities, with population larger than Israel’s.

South and Central India, of the plains and the ocean, was everything I’d hoped it’d be, and much much more.
Chennai, Mamallapuram, Pondicherry, Tiruvannamalai, Tiruchirapali, Varkala, Vattakanal, Kodaikanal, Madurai, Varkala, Kanyakumari, Kollam, Kochin, Munnar, Kochin, Mysore, Madikeri, Udupi & Malape, Kudle beach, Om beach, Hampi, Bangalore, Pushkar, Udaipur, Bundi, Varanasi, Rishikesh, Haridwar, Amritsar, Dharamsala.

Moments that won’t be forgottern:

  • The reception clerk in the ruin that was my guesthouse in Chennai lets me use his phone to send my mom an email at 1am.
  • The girl on the beach in Mamallapuram who posed for the camera, then demanded payment, and then vehemently yelled ‘Delete delete delete!!!’ when I refused.
  • Photography strolls with Elena in Tiruvannamalai
  • The doctor in the hospital in Varkala cuts my armpit infection while Natalia is holding my leg.
  • Going between apartments in Vatta, looking for an empty bed for me.
  • Sunrises in Vatta
  • Cooking in Vatta
  • The bus ride from Madurai to some godforsaken village to see a bull race that’s turned out to have been cancelled, and the looks I got from all the Indians who’ve probably never seen a white person in person before.
  • Trying to pick mom up from the Trivandrum airport
  • Being hospitalized in Varkala for two days with mass amounts of IV and antibiotics
  • Strolling around Kanyakumari’s alleys
  • Travelling Munnar’s villages and tea plantations with mom
  • Strolling Mysore’s streets with Livia.
  • Arriving at tourist-unfriendly Udupi, and being offered a 100 rupees room without beds
  • An evening of guitar playing and cheap rum drinking on Malpa’s beach with Livia
  • The train ride to Gokarna, where an Indian guy performed with my guitar while singing Justin Bieber
  • Calmness and idleness in Om beach – a whole week of lying on the hamock with a book and watching sunsets on the beach.
  • The moment I entered the restaurant, looking for Ella, not sure we’re recognizing each other correctly
  • And the moment we’ve realized we volunteered in the same village in Nepal
  • The mad bull that ate my Pineapple bag, including the bag
  • The Gokarna piercer who was busy distracting Neta while piercing her ear, and her instinctive ‘you son of a beach!!’ shout afterwards
  • Night swims in the ocean in Om beach, with the dark-glowing plankton.
  •  First glance at Hampi’s bouldered landscape
  • Sunset jam sessions in Hampi, and the fact I participated
  • Samurai Suzuki (from Tokyo, Japaaaaaaan) live show in Hampi, when he performed an ingenious Hendrix acoustic version
  • Sunset at Hanuman temple in Hampi, when everything around is quiet and Indian music can be heard from faraway
  • Beer & Pizza Hut night in Bangalore
  • The crowded rickshaw ride towards Alt-J’s live show in Bangalore, while Gabi and Naama sing ‘Mr. Choco’ loudly
  • Getting squeezed in the train from Jaipur to Ajmer, where eventually Maya & I ended up sitting up on the baggage shelf.
  • Moments of serenity in my Pushkar porch overseeing the lake, with Ella sitting next to me and drawing.
  • The insane Holi festival in Pushkar
  • Heart to heart talk with Shahar on on Udaipur’s lake shore
  • Nightly rickshaw ride in Bundi, and the alley that was blocked by cows and dogs
  • Drinking chai in a former elephant stable in Bundi, while the girl Mahi chases the monkeys away using an air rifle
  • The conversation with Nufri and Boris about our calling in life
  • 24 hours alone on the train to Varanasi
  • Crossing the Lakshman Jula bridge in Rishikesh while avoiding people, monkeys, motorbikes and cows
  • Speaking Nepali with the waiter in Rishikesh
  • Sunrise in Durga temple above Rishikesh, with Indian music in the background
  • The Himalayan peaks spread in front of us, with rhodonderon flowers in the background
  • The restaurant in Haridwar, where I had to read the Hindi menu on the wall.
  • Dad having a massage on a sidewalk right next to the Ganges in Haridwar
  • The train to Amritsar arrives at the station, and then the train engine goes away to bring more train cars, with people already on them
  • Return to Bhagsu and reunion with the locals, who remembered me
  • Dinner at Rajni and Narinder’s

And because I’m a major foodie, there’s a list of moments that deserve their own category, so… unforgotten meals\dishes:
First chai in Chennai, french fish in Mamallapuram, steak in Pondicherry, cheap and excellent food in Tiruvannamalai, fist fish curry in Varkala, magnificent saturday dinner at the Vatta apartment (& Shir’s Bhagsu cake), chai masala in the tibetan market in Kodaikanal, rava dosa in Kodaikanal, giant dosa in Madurai, fried fish from a street stall in Kanyakumari for 60 rupee, veg manchurian in Kochin, Italian pizza in Kochin, godlike rava idly in Mysore, steak in Bangalore, fresh gulab jamun in Pushkar and Udaipur, avocado-thini-potatoes-vegetables wrap in Pushkar, street stalls in Varanasi, freshly baked butter cookies in Rishikesh, thali and lassi in Haridwar, kulcha and lassi in Amritsar, the tibetan restaurant in Bhagsu, banufi pie in sky pie in Bhagsu.

Nepal, here I come (again)!


 

שלושה חודשים ושלושה שבועות.
הפעם השניה שלי בהודו הייתה מרתקת, מגוונת, מצחיקה, טעימה, כואבת, חמה, קפואה, מתישה, מרגיעה, מפתיעה, מרגיזה ומדהימה.
עברתי דרך שמונה מדינות, ארבע שפות, חמש דתות, אלפי קילומטרים, מחום לח מתיש ומלא יתושים ועד לקור מקפיא שגרם לי להתכסות מכף רגל ועד ראש בבגדים תרמיים, מחופי ים טרופיים ועד ההימלאיה, מכפרים מבודדים ושקטים ועד ערים עמוסות ומזוהמות עם יותר תושבים ממדינת ישראל כולה.

הודו של הדרום והמרכז, של הים והמישורים הייתה כל מה שקיוויתי שהיא תהיה, והרבה יותר מכך.
צ’נאי, ממלפוראם, פונדיצ’רי, טירובאנאמאלאי, טירוצ’יראפאלי, ורקלה, וטאקנאל, קודאיקנאל, מדוראי, ורקלה, קניאקומרי, קולאם, קוצ’ין, מונאר, קוצ’ין, מייסור, מדיקרי, אודופי ומלפה, קודלי ביץ’, אום ביץ’, האמפי, בנגלור, פושקר, אודייפור, בונדי, ורנאסי, רישיקש, הארידוור, אמריצר, דהרמסלה.

רגעים שלא ישכחו:

– פקיד הקבלה בחורבה שבה ישנתי בצ’נאי שנתן לי להיכנס למייל מהטלפון שלו באחת בלילה כדי לשלוח מייל לאמא שנחתתי בשלום בהודו.
– הילדה על החוף בממלפורם שעשתה פוזות למצלמה, דרשה תשלום, ואז צרחה עלי באסרטיביות ‘Delete delete delete!!!’ כשסירבתי.
– שיטוטי הצילום עם אליינה בטירובאנאמאלאי.
– הרופא בביה”ח בורקלה חותך לי את האינפקציה בבית השחי תוך כדי שנטליה מחזיקה לי את הרגל.
– לעבור בין הדירות בואטה ולחפש מקום פנוי.
– הזריחות של ואטה.
– הבישולים בואטה.
– נסיעת האוטובוס ממדוראי לכפר שכוח אל למירוץ שוורים שהתבטל, וכל המבטים ההמומים מהודים שכנראה בחיים לא ראו אדם לבן.
– הנסיון לאסוף את אמא משדה התעופה של טריבנדרום.
– האשפוז בביה”ח בורקלה במשך יומיים עם כמויות מסחריות של אינפוזיה ואנטיביוטיקה.
– השיטוט בסמטאות של קניאקומרי.
– הטיול בכפרים ומטעי התה של מונאר עם אמא.
– השיטוט הארוך ברחובות מייסור עם ליביה.
– ההגעה לאודופי הלא-ידידותית-לתיירים וקבלת ההצעה לישון ב100 רופי בחדר ללא מיטות.
– הערב עם ליביה בחוף הים של מלפה, כשניגנו בגיטרה, שרנו ושתינו רום הודי זול.
– נסיעת הרכבת לגוקרנה בה הודי הופיע עם הגיטרה שלי בכל רחבי הקרון תוך כדי שהוא שר ג’סטין ביבר.
– הבטלה והשלווה של אום ביץ’, שבוע שלם של ספר על הערסל וצפיה בשקיעות על החוף.
– הרגע בו נכנסתי למסעדה בה ידעתי שאלה מחכה והסתכלנו אחד על השניה בלי להיות בטוחים לגמרי שאנחנו מזהים נכון אחד את השניה.
– והרגע בו גילינו שהתנדבנו באותו כפר בנפאל וכל השיחה הנרגשת שהתפתחה בעקבות זאת.
– השור הזועם שאכל לי את האננס כולל השקית באום ביץ’.
– איש הפירסינג בגוקרנה שהסיח את דעתה של נטע תוך כדי שהוא מחורר לה את האוזן וגרם לה לצרוח עליו באינסטנקטיביות ‘בן זונה!!!’.
– הטבילות הליליות באום ביץ’ עם כל הפלנקטונים הזוהרים במים מכל עבר והכוכבים בשמיים.
– המבט הראשון על הנוף הסלעי של האמפי.
– הג’אמים בשקיעה בהאמפי, והעובדה שהשתתפתי בהם.
– ההופעה בהאמפי של סמוראי סוזוקי (פרום טוקיו, ג’פאאאאן) בה הוא עשה עיבוד אקוסטי גאוני להנדריקס.
– שקיעה במקדש האנומן בהאמפי, כשהכל שקט מסביב ומוזיקה הודית נשמעת למרחקים מהכפר שלמטה.
– הערב בו שתינו בירה והזמנו פיצה האט לחדר בבנגלור.
– הנסיעה בריקשה דחוסה בגשם להופעה של אלט ג’יי בבנגלור תוך כדי שגבי ונעמה שרות ‘אדון שוקו’ בקולי קולות.
– כשאלט ג’יי ניגנו את טארו ושחר ואני זייפנו ביחד את הקטע שבסוף השיר בקולי קולות.
– ההידחסות לרכבת מג’ייפור לאג’מר, בסופה אני ומאיה ישבנו על המדף של התיקים.
– רגעי השלווה הרבים במרפסת שעל האגם בפושקר, לפעמים כשאלה יושבת לידי ומציירת.
– המסיבה המטורפת בהולי בפושקר וכל ההודים שמפזרים אבקות צבע תוך כדי קריאות ‘האפי הולי!!’.
– שיחת הנפש עם שחר על גדת האגם של אודייפור בשקיעה.
– נסיעת הריקשה הלילית בבונדי, והסמטה שהייתה חסומה ע”י פרות.
– הישיבה לצ’אי באורוות הפילים בבונדי, תוך כדי שהילדה מאהי מבריחה קופים עם רובה אויר.
– השיחה בבונדי עם נופרי ובוריס על הייעוד שלנו בחיים.
– 24 שעות לבד ברכבת לורנאסי.
– חציית גשר לקסמן ג’ולה ברישיקש תוך התחמקות מאנשים, קופים, אופנועים ופרות.
– השיחה הנרגשת בנפאלית עם המלצר במסעדה ברישיקש.
– הזריחה במקדש דורגה בגבעות מעל רישיקש, עם המוזיקה ההודית ברקע.
– הנסיעה בגבעות מעל רישיקש כשמימיננו פרוסות פסגות ההימלאיה במלוא הדרן על רקע פרחי רודונדרון אדומים.
– המסעדה בהרידוואר בה נאלצתי לקרוא מהתפריט שעל הקיר בהינדי כדי להזמין אוכל.
– אבא עושה מסאז’ ברחוב על המדרכה ליד הגנגס בהרדיוואר.
– הרכבת לאמריצר שהגיעה לתחנה, ואז הקטר נסע להביא עוד קרונות, כולל אנשים חדשים שלא ברור מאיפה הגיעו.
– השיבה לבאגסו והמפגש המחודש עם כל האנשים שזכרו אותי פה.
– ארוחת הערב אצל נרינדר ורז’ני בבאגסו.

ובגלל שאני גרגרן רציני, הצטברו לי ברשימת הרגעים כמה שמגיעה להם קטגוריה משלהם, אז…מאכלים שלא ישכחו:
הצ’אי הראשון בצ’נאי, הדג הצרפתי בממלפורם, הסטייק בפונדיצ’רי, האוכל הזול והמשובח של טירובאנאמאלאי, הקארי דגים הראשון בורקלה, ארוחת השישי המפוארת בדירה בואטה והבאגסו קייק של שיר, הצ’אי מסאלה בשוק הטיבטי של קודאיקנאל, הראווה דוסה בקודאיקנאל, הדוסה הענקית במדוראי, הדג המטוגן ברחוב בקניאקומרי ב60 רופי, הווג’ מנצ’וריאן בקוצ’ין, הפיצה האיטלקית בקוצ’ין, הראווה אידלי האלוהי במייסור, הסטייק בבנגלור, הגולאב ג’אמון הטרי בפושקר ובאודייפור, הלאפה אבוקדו-טחינה-תפוא-ירקות בפושקר, דוכני הרחוב בורנאסי, עוגיות החמאה שהגיעו ישר מתנור הרחוב ברישיקש, הטאלי והלאסי בהרידוואר, הקולצ’ה והלאסי באמריצר, כל המסעדה הטיבטית בבאגסו, הבנופי פאי בסקיי פיי בבאגסו.

נפאל, הנה אני בא (שוב)!

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: