• There and back again

    And then Yael has arrived.
    Sometimes a moment’s significance becomes clear only in retrospect.

  • 6 Stages on my way to freedom

    It took me quite a while to get here. Years, actually. This is how it happened.

  • Axioms (or: This is me breaking free!)

    ‘So what do you wanna do?’, I was suddenly self-pondering again, and then I realized I was limiting the range of possibilities. The answer ‘should’ be a type of job or profession, while the real answer is ‘to travel’, or even ‘to wander’.

  • New Year’s Eve, India, 2014-2015

    Natalia and I went into the doctor’s ‘room’, along with two nurses. Not a moment too soon, I realized I have no idea what I’m going into. Well, apparently this ‘draining’ process is a small surgery, involving a local anesthesia. Who wouldn’t want to go through his first surgery ever… in India?

  • Manegau – Part 1, May 2013

    What’s your name? Mero nam Tom ho. It means ‘innocence’ in Hebrew.
    The gathering is having a dispersed-but-well-mannered discussion. At its conclusion I am named Asale, which means… innocence in Nepali. So… Mero nam Asale ho.

  • Alone in Pokhara, April 2013

    Freedom Cafe’s jamming stage is run by Tomas, a German guy that likes to spend his time standing on stage while he’s really high, and recite meaningless sentences while the band is playing. When I asked him how did he get to this point in his life, he slowly responded ‘It’s all part of my mission… Freedom!’.

  • Spreading wings – March 10th, 2013

    ‘Don’t look back, don’t look back’, I kept telling myself while steadily walking towards the security check counters, leaving my parents and best friends behind. Take a deep breath.

  • And then the Earth trembled

    The sounds of the falling rocks merged with the sounds of the earth moving, and in a short while the air was filled with dust and it wasn’t possible to see the mountain on the other side anymore.

  • Goodbye, India

    Three months and three weeks.
    My second time in India has been fascinating, diverse, funny, tasty, painful, hot, freezing, exhausting, calming, surprising, annoying and amazing.
    Here are some moments that won’t be forgotten:

  • Farewells, blocked rickshaws, air rifles, Bollywood and our calling

    ‘And what’s your calling?’, I ask her, and she answers right away without hesitation

פסקול (יש סיכוי שזה הולך להיות קטע כזה. כן, פתחו יוטיוב ושימו את השיר הזה. החיים שלי מתנהלים עם פסקול, אז למה שהבלוג לא?): Bon Iver – Perth. השעות האחרונות בבית, הנסיעה לשדה התעופה והפרידה בשדה היו כמה שעות של חצי הכרה. הלכתי, דיברתי ותפקדתי, אבל לא ממש עיכלתי מה קורה. ואז עברתי את שער הבידוק הבטחוני ונשארתי עם עצמי. טוב, נשארתי עם חבריי הטובים האייפוד, הקינדל, הגיטרה והמצלמה, אבל הבנתם את… Read More

הימים האחרונים מתחלקים בין שאריות הסידורים שלקראת הטיול, פרידות מאנשים יקרים והזמנים שביניהם. בחודש האחרון צללתי אל רשימת הסידורים הזאת כאילו חיי תלויים בזה. על כל סעיף שהורדתי מהצ’ק-ליסט, צמחו שניים חדשים. הייל היידרה! (שתי נקודות למי שהבין את הרפרנס). הסידורים האלה, מלבד העובדה שהם היו הכרחיים, נתנו לי תעסוקה מתמשכת בתקופה הזאת. רץ ממקום למקום, בירוקרטיה אחרי בירוקרטריה, חנות אחרי חנות ותמיד זוכר לסמן V בסוף. קצת כמו עדשה, הייתי כל כך… Read More

ארונות המטבח ריקים ובמקום כלי הנגינה נותרו רק קירות חשופים ושאריות ארגזים. הבית שלי ריק, חזר למצבו ההתחלתי לפני שנה. ערימות על גבי ערימות של ארגזים פזורים בכל פינה פנויה בחדר בו גדלתי. קצת בגדים, ציוד טיולים, דברי פנאי ותרופות פזורים ליד תיק כחול. 58 ליטר שיהיו הבית שלי לחודשים הקרובים. שבוע!

בספטמבר 2013 חזרתי לארץ מהודו. יכולתי להישאר עוד, שום גורם חיצוני לא הפריע לי לעשות זאת. אבל בשלב הזה בער בי לחזור לישראל ולהתחיל שלב חדש בחיים – לעזוב את ההורים, לעבור לתל אביב, להתחיל לעבוד. וכל הדברים האלו קרו, וזו הייתה שנה נהדרת, עם דירה מעולה והעבודה הכי טובה שיכולתי לבקש. ועכשיו? עכשיו בוער בי לחזור למזרח, ואני קצת מרגיש שאני מפרק ואורז את השנה הזאת. ביום שלישי חתמתי את השם… Read More

החודש וחצי הראשונים של הטיול כבר סגורים פחות או יותר. הזמן בתאילנד קצוב ומתוכנן, וגם לחודש בבורמה יש תוכנית עקרונית. אחרי כל זה אני אנחת באמצע דצמבר בצ’נאי, בירת טאמיל נאדו ואחת מהערים הכי גדולות בהודו (והערים בהודו יכולות להיות ג-ד-ו-ל-ו-ת). כמה גדולה? ב-2011 היו בצ’נאי 8.6 מיליון תושבים. מאז שהזמנתי את הטיסה הזאת לצ’נאי, כל מחשבה עליה עוררה בי חששות. עיר גדולה ומלאה בהודים, ומולה אני, שמגיע לבד. הדרום הוא לא… Read More

עברה סה”כ שנה מאז שחזרתי מהמזרח, והנה עוד חודש וחצי אני טס שוב. קשת התגובות שאני מקבל היא מאוד רחבה – החל מקנאה, השתתפות כנה בשמחתי והבנה מלאה, ועד לתמיהה, פליאה ושאלות כמו “למה?”, “מה עם הקריירה?”, “מה, כל כך רע לך פה?” ו”ממה אתה בורח?”. אז בתשובות לשאלות הקלות יותר – ממש לא רע לי פה (נהפוכו), אני לא בורח משום דבר ולא בורח בכלל, והקריירה, כבודה במקומה מונח (והניסוח הזה… Read More

For English, please scroll down. הרעיון הזה, או המקום הזה, מתרוצץ לי בראש כבר זמן מה. מאז שהטיול המתקרב במזרח הפך לעובדה מוגמרת אני מתחבט ואוזר את האומץ לפתוח את הבלוג הזה, ומאז שפתחתי אותו, אוזר את האומץ לכתוב את הפוסט הראשון. אז לשם מה נתכנסנו כאן? א. כדי לשתף אתכם בחוויות שיעברו עלי בתקופה הזו. בטיול הקודם במזרח כתבתי מדי פעם בפייסבוק והעלתי תמונות, אבל הקשר המשמעותי מבחינתי היה במיילים שכתבתי… Read More