Archives

הימים עוברים במהירות באום ביץ’. כשאני מסתכל אחורה על כל יום אני מגלה שלא עשיתי יותר מדי, וזה בסדר. ארוחת בוקר מול הים, ספר, לשבת עם חברים, להיכנס לים, ארוחת צהריים, לשבת עם חברים, להיכנס לים, לשבת עם כולם על החוף בזמן השקיעה, להיכנס לים, ארוחת ערב, לשבת עם חברים, להיכנס לים, לישון. מזהים את הדפוס? היום בבוקר ליביה, נטע ומשה עזבו לכיוון גואה ולי לקח רגע למצוא את עצמי, אבל רק… Read More

פסקול: When you wish upon a star. החופים של גוקרנה הם כל מה שציפיתי לו. יותר מדי זמן (חודשיים…) עבר מאז שהייתי בגן עדן שלו כזה. כל ערב יושבים על החול וצופים בשמש שוקעת בים. ישראלים מנסים לפצח מכרים משותפים, הולנדי ונפאלית מכינים רום עם קולה, כמה בנות עושות הולה הופ, מסביב כלבים משחקים ביניהם, פרות פוסעות בנחת לאורך החוף והגלים מתנפצים. הרבה אחרי שהשמש שקעה אני יושב לבדי על החוף מול… Read More

המעבר היה חד מאוד. האוטובוס יצא ממדוראי השמשית והחמה ונסע דרך שדות, כפרים, עיירות ועצי קוקוס. פתאום התחלנו לטפס, הנוף הפך למיוער והאוויר התקרר עד כדי כך שסגרתי את החלון. פלאשבקים ליערות של הגבעות שלמרגלות ההימלאיה, במיוחד לאזור דהרמסלה (בהימלאיה קוראים ל2000 מ’ גבעות. בכל מקום אחר בעולם, כולל דרום הודו, קוראים לזה הרים). ואטאקנאל, או ואטה, זה כפר קטן בגובה 2200 מ’, כמעט תמיד אפוף בעננים ומסביב המון יערות ושקט. התיירים… Read More

פסקול: J.Viewz – Salty Air קראבי, דוכן הכרטיסים לפני הכניסה למעבורת. יש עוד כמה אנשים לפנינו בתור כשאני שם לב?שאני מכיר את האישה שעומדת בדוכן. לא לגמרי סומך על עצמי, כי עברו שלוש שנים, ולמה שהיא תעמוד פה בדוכן הכרטיסים? מגיע תורנו והיא שואלת לאן מועדות פנינו. ‘קו ג’אם’. איפה מתאכסנים? ‘Sun Smile’. חיוך מופיע על שפתיה והיא מצביעה על עצמה בהתרגשות. ‘Kem?’ אני שואל-מצהיר, ומספר לה שהייתי אצלם לפני שלוש שנים…. Read More