Archives

פסקול: עדי רנרט – הוקרה אלון עדר ולהקה באוזניים שלי, מחברים באופן מושלם בין המאה ה21 לשנות השבעים של המוזיקה הישראלית. קצת הרגשה של בית. השמש נחלשה, אני מסיט את הוילון ומעבר לחלון האוטובוס נגלים בפניי הרים צוקיים. השמש כבר מאחוריהם, שוקעת, מסרטטת את קווי המתאר המחודדים בכחול, אדום וצהוב. בינם לביני פרושים שדות – חלקם מוצפים במים וההורים משתקפים בהם, וחלקם עם מעטה דק של ערפל (או אולי עשן משריפת זבל,… Read More