Archives

‘No seats’, said the conductor. Since we could obviously see dozens of people standing in the crowded bus aisle, his declaration was a bit redundant.

מדיקרי התגלתה כעיירה לא מעניינת במיוחד, ואחרי יום וחצי עפנו משם. התחנה הבאה אליה המשכנו – ליביה ואני (נוי נסעה דרומה) – הייתה אודופי: עיירה קטנה ושלווה, מלאה בעולי רגל שמגיעים להתפלל לקרישנה במקדש שלו. חוץ מזה, המקום ידוע באוכל ממש טוב, ופה המציאו את הדוסה (בואו נודה באמת, מה שמשך אותי לפה זה האוכל ולא המקדש). על אודופי קראתי בלונלי פלאנט. במיאנמר ידעתי לצפות לכך שמקומות שמופיעים בלונלי פלאנט יהיו ‘בתוליים’… Read More

אחרי שלוש שעות של בהיה בנופים מהממים וכפרים ועיירות הודיות חולפים על פנינו מבעד לחלון האוטובוס, הגענו לטירובאנאמאלאי – עיירה הודית שוקקת חיים, ובמרכזה מקדש עצום לאל שיווה. דוכני צ’אי, דוכני לאסי, דוכני ממתקים, דוכני מטוגנים, מסעדות, מוסכים, פרסומות ללונגי והמון חנויות וביניהם המוני עולי רגל בבגדים צבעוניים. ההליכה הראשונות בעיירה, תוך כדי שאני סופג את כל המראות, הריחות והצבעים, הזכירה לי את הרגעים בהם התאהבתי סופית בהודו, בצבעוניות של השוק של… Read More

פסקול: J.Viewz – Salty Air קראבי, דוכן הכרטיסים לפני הכניסה למעבורת. יש עוד כמה אנשים לפנינו בתור כשאני שם לב?שאני מכיר את האישה שעומדת בדוכן. לא לגמרי סומך על עצמי, כי עברו שלוש שנים, ולמה שהיא תעמוד פה בדוכן הכרטיסים? מגיע תורנו והיא שואלת לאן מועדות פנינו. ‘קו ג’אם’. איפה מתאכסנים? ‘Sun Smile’. חיוך מופיע על שפתיה והיא מצביעה על עצמה בהתרגשות. ‘Kem?’ אני שואל-מצהיר, ומספר לה שהייתי אצלם לפני שלוש שנים…. Read More

אחה”צ, המונית מורידה אותנו מול המלון שלנו במרכז מנדליי, העיר השניה בגודלה בבורמה, והמרכז התרבותי שלה. לפי התיאור הזה היא נשמעת קצת כמו תל אביב. אז אם נזרום עם ההשוואה… מרכז מנדליי? מזכירה את אלנבי. הרחובות סואנים, מזוהמים, מלוכלכים ורועשים, ועד כמה שחציית כבישים היא משחק מאתגר ונחמד, קיויתי ליותר. שוק הלילה חיוור ולא מעניין, במיוחד אחרי פין-או-לין, וגם כשאנחנו מנסים להחליט מה לעשות למחרת, ביום היחיד שבו נטייל במנדליי, אין שום… Read More