Archives

2015 is not 2013. Some of the shops are closed, the restaurant menus have been stripped down of their usual variety. It surely doesn’t feel like a holiday, and no one even thinks about marching down the streets.

The sounds of the falling rocks merged with the sounds of the earth moving, and in a short while the air was filled with dust and it wasn’t possible to see the mountain on the other side anymore.

בפרקים הקודמים (זה אמנם ארוך, אבל זה כנראה הדבר הכי משמעותי שכתבתי, ובלי לקרוא הפוסט הזה יהיה מאוד לא מובן). האוטובוס הזה תמיד היה נראה עמוס נורא כשהייתי רואה אותו חולף על פניי לפני שנתיים, עם אנשים על הגג וכל זה. היום גשום, אז אין אנשים על הגג, כולם בפנים. לרגליים שלי אין אחיזה ברצפת האוטובוס, אני חצי יושב על מישהו שאיכשהו מצליח לנקר, וילד רנדומלי מניח עלי את הראש ומנמנם גם… Read More