Archives

I don’t require grand attractions in order to fall in love with a place

אחרי שנתיים וחודש (בדיוק!), הגיע הזמן לצאת שוב לטרק ארוך בנפאל. התכנון המקורי היה האוורסט בייס קמפ, אך הוא נפסל מפאת אורך, קושי פיזי וחשק. הטרק הנבחר הוא שילוב של שני טרקים – הראשון הוא טרק מורשת הטמאנג (הקבוצה האתנית אליה שייכים גם בני הכפר מנגאו בו התנדבתי), טרק חדש יחסית שמתמקד בתרבות המקומית ופחות עמוס בתיירים. השני הוא טרק הלאנגטאנג, אשר עובר בעמק הלאנגטאנג היפהפה שמצפון לקטמנדו. זה הטרק שכמעט יצאתי… Read More

בפרקים הקודמים (זה אמנם ארוך, אבל זה כנראה הדבר הכי משמעותי שכתבתי, ובלי לקרוא הפוסט הזה יהיה מאוד לא מובן). האוטובוס הזה תמיד היה נראה עמוס נורא כשהייתי רואה אותו חולף על פניי לפני שנתיים, עם אנשים על הגג וכל זה. היום גשום, אז אין אנשים על הגג, כולם בפנים. לרגליים שלי אין אחיזה ברצפת האוטובוס, אני חצי יושב על מישהו שאיכשהו מצליח לנקר, וילד רנדומלי מניח עלי את הראש ומנמנם גם… Read More

‘And what’s your calling?’, I ask her, and she answers right away without hesitation

מדיקרי התגלתה כעיירה לא מעניינת במיוחד, ואחרי יום וחצי עפנו משם. התחנה הבאה אליה המשכנו – ליביה ואני (נוי נסעה דרומה) – הייתה אודופי: עיירה קטנה ושלווה, מלאה בעולי רגל שמגיעים להתפלל לקרישנה במקדש שלו. חוץ מזה, המקום ידוע באוכל ממש טוב, ופה המציאו את הדוסה (בואו נודה באמת, מה שמשך אותי לפה זה האוכל ולא המקדש). על אודופי קראתי בלונלי פלאנט. במיאנמר ידעתי לצפות לכך שמקומות שמופיעים בלונלי פלאנט יהיו ‘בתוליים’… Read More