Archives

תשע בבוקר. אחרי שפגשנו את חברינו לטרק (ולאד הסלובקי, קרולין הקנדית ופיטר ומרגו הצרפתים) ואת המדריכים המקומיים הנהדרים שלנו (נאם וטינטון) אנחנו יוצאים לדרכנו. שלושה ימים, 55 ק”מ, כפרים, גבעות מיוערות וירוקות ושדות צבעוניים של חצילים, תה, ג’ינג’ר, צ’ילי, אורז, חיטה, חרדל, תירס ועוד ועוד, פרות, באפלו, תרנגולות, עיזים, פרפרים, עכבישים (ענקיים!!), שפיריות, ויתושים (כמובן). לאורך הדרך פגשנו המון חקלאים – רועים באפלו ופרות, נוהגים בכרכרות שוורים, קוטפים צ’ילי ומייבשים תה. וכמעט תמיד… Read More

אז יומיים עברו מאז ההתלהבות הראשונית מינגון, ומאז הספקתי לעבור כמה תהפוכות ותובנות בנוגע למדינה הזאת, ובעיקר בנוגע למדינה הזאת ביחס לתיירים. האוכל: לפחות בינגון לא קל למצוא אוכל מערבי. בעצם, באזורים שהסתובבנו בהם כמעט ולא מצאנו מסעדות. כולם אוכלים בדוכני רחוב אוכל בורמזי והודי. מעבר לזה שזה מעיד על חוסר ההסתגלות של המדינה לתיירות (ועוד על זה בהמשך), זה הופך הכל להרבה יותר מעניין. אוכל הודי אני מאוד אוהב, כך שזה… Read More